#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים רצה בכל תפילה?	"הטור הביא דיש נהגו שלא לומר רצה [אלא התחילו מאשי ישראל] אלא בתפילה שאומרים ברכת כהנים, וביאר ספר המנהיג (מובא בב""י) משום דהכהנים צריכים לעלות ברצה, ובמנחה דיוה""כ אין נושאין כפים ולפיכך בספרד לא נהגו לומר רצה אבל רבינו סעדיה היה אומרה במנחה דיוה""כ משום לא פלוג. אבל למעשה נהגו בכל מקומות לומר רצה בכל התפילות (ב""י) [ולפי המנהג שהתחילו מאשי ישראל, פשוט דקאי אלאחריו ולא אלפניו (ב""י), ועי' להלן]"	סימן קכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והתחיל מאשי ישראל?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') סבר דהוי שינוי ממטבע שטבעו חכמים ולא יצא, אבל המ""ב (ס""ק א') נוטה לומר דיוצא בדיעבד"	סימן קכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אשי ישראל קאי אלפניו או לאחריו?	"תוס' במנחות (ק""י ע""א) הביא ב' פירושים, לפי' א' קאי אלאחריו, ור""ל ואשי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון, ולפי' ב' קאי אלפניו, ור""ל והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל."	סימן קכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי' א' בתוס', מהו הביאור באשי ישראל?	"1) איתא בגמ' (מנחות שם) שמיכאל שר גדול [שהוא הכהן גדול למעלה כנגד אהרן שהוא הכהן גדול למטה ומרומז בתיבות ''נראה אליכם'' (ערוה""ש סעי' א')] מקריב קרבנות אפי' בזמן הזה [ותוס' כתבו דהקרבנות הוו נשמותיהם של צדיקים [ולפי""ז לשון אשי ישראל היינו אנשי ישראל א""נ לשון אשה ריח ניחוח כלשון קרבן (ב""י), והערוה""ש (סעי' א') ביאר הענין שהנשמות משיגים כ""כ תענוג בהתדבקותם לאור של מעלה ממש והוא תענוג שאין לו שיעור ומדה] א""נ כבשים של אש]<br>2) הטור כתב עוד פשט דקאי על התפילות שהם במקום הקרבנות [והקשה הב""ח א""כ מהו ואשי ישראל ותפילתם, ותי' דאשי ישראל הם השלש תפילות העיקרות, ותפילתם הם התפילות נדבות או המוספים, והט""ז (ס""ק א') תי' שאשי ישראל קאי על התפילות בזמנה ותפילתם קאי על התפילות שלא בזמנה]"	סימן קכ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"הט""ז (ס""ק א') סבר דהעיקר הוא דאשי ישראל קאי אלאחריו וקאי על הקרבנות שמקריב מיכאל שר הגדול, והגר""א (ס""ק א') סבר דהעיקר הוא דקאי אלפניו הוא בקשה על העתיד (מ""ב ס""ק א')"	סימן קכ סעיף א		
